גזר דין בתיק ת"פ 2111/06

1.         הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון בגדרו תוקן כתב האישום (בשנית), בסיוע לשוד, עבירה לפי ס' 402(ב), בצירוף ס' 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ואלה המעשים: ביום 25.6.06 קשר הנאשם, יחד עם לואי מחמוד, מחמד עטייה, ותאאר סלימאן, קשר לשדוד את המתלונן, עלי סוב לבן, סוכן מכירות העוסק בחלוקת סיגריות וכרטיסי טלפון לחנויות בכפר עיסאוויה. לשם מימוש הקשר נפגש הנאשם בשעות הערב עם לואי ומחמד והשלושה נסעו ברחבי הכפר בניסיון לאתר את המתלונן. משזה אותר, ונמצא כי אשתו עמו, נדחתה תכנית השוד למועד אחר.

למחרת היום, בסמוך לשעה 22:30, אסף מחמד ברכבו את לואי ותאאר והשלושה נסעו בכפר במטרה לאתר את המתלונן. משהבחינו לואי ותאאר במתלונן נוסע לבד ברכבו בכניסה לכפר, התקשרו לנאשם, וזה הגיע למקום, יחד עם מוחמד, כשברשותם שקית ובה שלוש רעלות בצבע שחור ובקבוק גז מדמיע. הנאשם, יחד עם לואי, מחמד ותאאר, עקבו אחרי המתלונן, ומשראוהו מגיע למשרד תחנת מוניות  בכפר, חסם מוחמד באמצעות רכבו את רכבו של המתלונן, וזה נאלץ לעצור את הרכב. לואי ותאאר, שהיו רעולי פנים, ניגשו לרכבו של המתלונן כשבידיהם שני אקדחים בהם הצטיידו מבעוד מועד. לואי ותאאר פתחו את דלת הנהג והורו למתלונן לצאת מן הרכב, תוך שהם מכוונים את האקדחים לפלג גופו העליון. המתלונן סירב ובתגובה כיוון תאאר את האקדח לחזהו של המתלונן ולחץ על ההדק במטרה לגרום למותו של המתלונן. בשל תקלה, לא נורתה ירייה מן האקדח, ועם דריכת האקדח, נפל הכדור לארץ. לואי פתח את דלת הרכב, דחף את המתלונן באמצעות רגלו, וזה נפל אל מחוץ לרכב. לואי נמלט מן המקום ברכבו של המתלונן בו היו באותה עת 30,000 ש"ח במזומן וסחורה בשווי של כ- 150,000 ש"ח. בהמשך, כאשר ניסה המתלונן להתרומם, התיז עליו תאאר גז מדמיע, ואף כיוון פעם נוספת את האקדח לחזהו, דרך את האקדח ולחץ על ההדק בכוונה לגרום למותו של המתלונן. גם הפעם לא נורתה ירייה והכדור נפל ארצה. משהבין המתלונן כי קיימת תקלה באקדח, קפץ על תאאר והפילו ארצה. במהלך המאבק ביניהם, הכה תאאר את המתלונן בפניו פעמיים, באמצעות קת האקדח, וגרם לו להמטומה בפנים.

על פי כתב האישום, הנאשם לא היה מודע לכוונה לעשות שימוש באקדח במהלך השוד, ואף לא היה מודע לכך שמי מן האחרים נושא עמו אקדח לצורך השוד. במהלך כל המעשים שתוארו לעיל, נכח הנאשם במקום ולא התערב בנעשה. לאחר השוד סייע למתלונן לקום ולשטוף את פניו.

2.         הנאשם בן 25, בעל עבר נקי, נשוי ואב לשני ילדים שהקטן שבהם נולד לאחר מעצרו. עד למעצרו התגורר בעיסוויה ועבד כקונדיטור בסופרמרקט במישור אדומים. בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו, תואר הנאשם כבן למשפחה המנהלת אורח חיים נורמטיבי, המייחסת חשיבות להישגים בתחום הלימודים והקריירה. עוד תואר כבעל יכולות וכוחות, ובעל רצון ושאיפות לנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי, הבא לידי ביטוי, בין היתר, בתפקודו במסגרת תעסוקתית לאורך זמן, ובאחריותו לפרנסת בני משפחתו. שירות המבחן התלבט ביחס להמלצתו, אולם ציין כי ככל שבית המשפט יבחר בגישה שיקומית, הוא ממליץ על מאסר שירוצה בעבודות שירות כעונש חינוכי ומרתיע ועל העמדתו במבחן לתקופה של שנה.

3.         לואי, מחמד ותאאר הורשעו ע"י בית המשפט (הרכב השופטים מ' רביד, א' אפעל-גבאי וא' פרקש) בשוד בנסיבות מחמירות. תאאר הורשע גם בנשיאת נשק. ביום 29.4.07 נגזר עונשם של השלושה. בית המשפט מצא כי השלושה מילאו את מירב התנאים (החילופיים) המנויים בסעיף עבירת השוד, קרי: הנאשמים היו מצויידים באקדח, השוד נערך בחבורה, ונעשה שימוש באלימות במהלך ביצוע השוד. בית המשפט מצא חומרה נוספת בתכנון המוקדם והמעקב אחר המתלונן, ובמעשיו של תאאר אשר לחץ על הדק האקדח פעמיים ואך בנס ניצל המתלונן ממוות. בית המשפט לקח עוד בחשבון את עברו הנקי של לואי, את העובדה כי מחמד ביצע את המעשים שעה שהיה עליו לשהות במעצר בית בשל גזר דין שנגזר עליו בשל ביצוע עבירות ביטחוניות, וכי לתאאר עבר פלילי מכביד בעבירות אלימות ורכוש.

לאחר ששקל את נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של כל אחד מן הנאשמים, הטיל בית המשפט על השלושה את העונשים הבאים: על לואי - שמונה שנות מאסר בפועל, על מחמד- שש שנות מאסר בפועל, ועל תאאר - עשר שנות מאסר בפועל, וזאת בנוסף למאסרים מותנים ופיצוי למתלונן.

4.         ב"כ המאשימה עמד, בהגינותו, על הנסיבות המקלות העומדות לו לנאשם. בטיעוניו עמד על כך שחלקו של הנאשם בביצוע העבירה היה קטן באופן משמעותי מחלקם של שותפיו לעבירה, וכך גם פעולותיו האופרטיביות לקידום העבירה. גם מעשיו בתום ביצוע השוד מעידים על סוג של חרטה, גם אם באיחור. חרף זאת, ונוכח האינטרס הציבורי העומד על הכף, סבר כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן וכי יש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם סבור כי אין מקום לערוך כל השוואה בין חלקם של השותפים האחרים בשוד, כמו גם בין עונשם, לבין הנאשם. לעומת כל האחרים, אשר פעלו באופן אקטיבי לביצוע השוד, עמד הנאשם, שרגשי חרטה היכוהו, במקום, ולא התערב כלל בנעשה. בסופו של מעשה, אף ניגש למתלונן והגיש לו עזרה. לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם אדם נורמטיבי שאתרע מזלו והתחבר לחברה רעה. כיום הוא יודע כי עשה טעות והוא משלם את מחירה. הנאשם עצור מזה כעשרה חודשים, למד את לקחו ואין חשש כי יחזור על מעשים אלה בעתיד. ב"כ הנאשם מבקש, אפוא, להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם, או לכל היותר, כי יוטל על הנאשם, בנוסף לתקופת מעצרו, עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

אביו של הנאשם הובא לעדות מטעמו. הורי הנאשם הינם בעלי השכלה אקדמית, ומחנכים את ילדיהם, לדברי האב, להשכלה ולמעשים טובים. האב תיאר את תדהמתו כשנתברר לו שבנו מעורב בביצוע השוד ואת המאמצים שעשה להחזרת שלל השוד לבעליו.

גם הנאשם העיד על צערו על שלא עמד לו כוחו למנוע את ביצוע השוד, והעיד על עצמו כי למד את לקחו. הנאשם הביע חרטה כנה על מעשיו ואת תקוותו כי יזכה גם לסליחתו של המתלונן.

5.         ככלל, העבירה בה הורשע הנאשם מחייבת תגובה עונשית מרתיעה ואפקטיבית, שיש בה כדי להגן על שלומו של הציבור. השוד גופו בוצע בנסיבות מפליגות בחומרתן: בחבורה, לאחר תכנון מוקדם, תוך שימוש באלימות כלפי המתלונן ותוך ניסיון לעשות שימוש בנשק חם. יחד עם זאת, אין חולק כי יש מקום להבחין בין חלקו של הנאשם לבין חלקם של שותפיו, ועמדו על כך שני הצדדים בטיעוניהם. הנאשם לא ידע על קיומם של האקדחים שנישאו ע"י שותפיו לעבירה, או על קיומה של כוונה לעשות שימוש בנשק במהלך השוד. בהגיעו אל רגע האמת של ביצוע השוד, לא נטל הנאשם חלק ממשי בנעשה, ותחת להימלט בחר להגיש עזרה למתלונן. יש לזקוף לזכותו גם את גילו הצעיר, את העובדה שזוהי לו מעידתו הראשונה, ואת הודאתו וחרטתו הכנה.

בשוקלי את האינטרס הציבורי ושיקולי ההרתעה מחד, ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם מאידך, הנני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 20 חודשים. תקופת המאסר תימנה מיום מעצרו (3.7.06).

ב.      מאסר על תנאי לתקופה של שנה. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה לפי ס' 402 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

זכות ערעור לבית משפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום ד' בסיון, תשס"ז (21 במאי 2007) במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם ובא כוחו, עו"ד מחמוד רבאח.

                                                                                __________________

ג. כנפי-שטייניץ, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: